בטיחות,מצוינות ותרבות |מאמר 2 | מאת מיכאל סלומון ראש מטה הבטיחות המשותף

בטיחות, מצוינות ותרבות 2 ראשית

בטיחות, מצוינות ותרבות מאמר 2 באנר

בטיחות, מצוינות ותרבות האם בטיחות היא פונקציה ארגונית או תוצאה של ניהול הארגון? | מאמר 2

תרבות בטיחות מתקיימת במקום שבו הנהלה מובילה אותה בפועל.

מאמרו של מיכאל סלומון ראש מטה הבטיחות המשותף | התאחדות הקבלנים בוני הארץ

______________________________________

במאמר הקודם בסדרה בחנתי את השאלה האם מדד ההרוגים באמת מודד בטיחות.
במאמר זה אבקש להתקדם צעד נוסף ולשאול:
מי באמת אחראי לבטיחות בארגון?

במרבית הארגונים קיימת פונקציה מקצועית לבטיחות: ממונה בטיחות, מנהל בטיחות או יחידה ייעודית. קיומה של פונקציה זו חיוני – שכן בטיחות דורשת ידע מקצועי, שיטות עבודה וכלים ייעודיים.
זה טוב ונחוץ. אך לצד זאת מתפתחת לעיתים תפיסה סמויה:
אם יש מי שאחראי לבטיחות – האחריות של שאר ההנהלה פוחתת. האם כך?
בפועל קורה בדיוק ההפך:
בטיחות איננה תחום תומך לפעילות הארגונית. היא תוצאה ישירה של האופן שבו הארגון מנוהל.

רמת הבטיחות נקבעת הרבה לפני שמגיעים לשטח.
היא נקבעת כאשר הנהלה קובעת לוחות זמנים – כאלה שאינם מאפשרים עבודה בטוחה או כאלה שמאפשרים אותה.
היא נקבעת כאשר ההנהלה מקצה משאבים – מתאימים ומספקים או כאלה שלא. כאשר קיימת בהירות תפקידים – או עמימות.
כאשר מתקיים תיאום מוקדם והתארגנות נכונה (=מוכנות) – או הסתמכות על אלתור.
אלה אינן החלטות בטיחות.

אלה החלטות ניהוליות שמעצבות את תרבות הבטיחות בארגון.
ובכל זאת – הן אלו שמעצבות בפועל את רמת הסיכון.
ממונה בטיחות יכול להתריע על מחדלים, לסייע לקדם תרבות של בטיחות, להדריך, להציע ולבקר. אך הוא איננו קובע סדרי עדיפויות ארגוניים.
הוא איננו מגדיר תרבות ניהולית.
והוא איננו יכול להחליף הנהלה שאיננה מובילה בטיחות ושאיננה מחויבת לבטיחות.
כאשר הנהלה רואה בבטיחות תחום מקצועי בלבד, היא למעשה מוותרת על אחד המנופים המשמעותיים ביותר שבידיה להשפיע על ביצועי הארגון.

בטיחות עמוקה נוצרת כאשר הנהלה:

  • מדברת בטיחות כשפת ניהול
  • מקבלת החלטות תוך שקלול סיכונים
  • יוצרת סביבה שבה ניתן לעצור עבודה שאיננה בטוחה
  • מודדת תהליכים ולא רק תוצאות
  • מהווה דוגמה אישית

במצב כזה הבטיחות איננה אחריות של פונקציה – אלא ביטוי לתרבות הארגון.

לסיכום:
השאלה איננה האם צריך פונקציית בטיחות – ברור שכן.
השאלה היא מי מוביל את הבטיחות בפועל, ולמי ההשפעה הגדולה.
כאשר הנהלה מובילה בטיחות, הארגון איננו רק בטוח יותר — הוא מתנהל באופן מדויק, מתואם ושקוף יותר.
ובמקרים רבים מתברר שהארגונים הבטוחים באמת אינם אלה שיש להם יותר נהלים – אלא דווקא אלה שמנוהלים טוב יותר.

בפוסט הבא אבקש לבחון מה משותף לארגונים הבטוחים באמת, ומה ניתן ללמוד מהם על הקשר בין בטיחות לבין איכות הניהול הארגוני.

מיכאל סלומון

ראש מטה הבטיחות המשותף – התאחדות הקבלנים בוני הארץ.

_____________________________________________________________________

המאמר פורסם במסגרת שיתוף פעולה עם הרגולטור פתרונות רגולציה בקליק – הפלטפורמה שמחברת אתכם אל מומחי הרגולציה המובילים בישראל. https://haregulator.co.il/

הבהרה משפטית: המידע, התכנים והדעות המובאים במאמר זה הינם מטעם המחבר/ת בלבד ועל אחריותו/ה הבלעדית. אין לראות בכתוב משום ייעוץ מקצועי, המלצה, חוות דעת משפטית או תחליף לייעוץ אישי המותאם לנתוניו של כל אדם. מערכת אתר "הרגולטור פתרונות רגולציה בקליק" אינה נושאת באחריות כלשהי לתוכן המתפרסם, לדיוקו, למהימנותו או לכל נזק, ישיר או עקיף, שעלול להיגרם כתוצאה מהסתמכות על המידע המוצג בו. הגלישה והשימוש במידע הם באחריות המשתמש בלבד.

דעו את החוק

magni
arrow_upward